זמן איכות משפחתי

ש' בן 9 הגיע לפינת החי בעקבות בעיות בבית. "בכל מקום אומרים כמה הוא מקסים רק בבית הוא צועק כל הזמן ורב עם האחים שלו" ככה סיפרה לי אימו.

לאחר כמה מפגשים שלנו אחת החולדות המליטה 7 גורים. ש' התעניין מאוד בגורים. הוא רצה להחזיק את כולם ובילה את רוב המפגש איתם. מהר מאוד זה הפך להיות מוקד העניין שלו. הוא היה מוציא את כל הגורים מהכלוב ותמיד מקפיד להשאיר אחד עם האמא. מכיוון שהתנהגות זאת חזרה על עצמה שאלתי אותו למה דווקא הגור הזה נשאר בכלוב. "הוא צריך זמן עם אמא" ככה ענה לי ש'.

התחלתי לברר איתו מה זה זמן עם אמא? מה עושים בזמן הזה? והאם רק גור אחד ספציפי זקוק לזה? בתהליך שלקח כמה מפגשים ש' התחיל להסביר לי מה זה אומר זמן עם אמא- "לדבר איתה, לשחק איתה, לראות טלוויזיה". הוא ציין שזה חשוב לכולם ואז התחיל להחליף כל כמה דקות בין הגורים.

בהמשך שאלתי אותו איך מתנהלים הדברים אצלו בבית. ההתעסקות עם הצורך של החולדות עזרה לו להציף את הצורך שלו בזמן לבד עם אמא. עזרתי לו לחדד לעצמו מה הוא בדיוק רוצה. הזמנתי אותו לשוחח על כך עם ההורים שלו. הוא הביע קושי ולכן הצעתי שרק יספר מה הוא עושה עם החולדות.

מכאן הדברים זרמו לו, הוא שיתף על המשחק שלו עם החולדות והציע להורים לעשות "זמן לבד גם בבית".

ברגע שבעלי החיים עזרו לחשוף את הקושי של ש', הוא הצליח לדבר על זה וביחד עם הוריו לעשות את השינוי הקטן שנתן לו ביטחון במקום שלו בבית. מרגע שהביטחון הושג ההתנהגות של ש' בבית נרגעה והריבים עם האחים התמעטו.